הסיפור האישי שלי
אני עו"ד במקצועי ובעל תואר מוסמך למשפטים מטעם אוניברסיטת תל אביב. אני עוסק (לבד שנים מזה עבודה בעריכת דין) למעלה מ-30 שנה בתחום טעמי המקרא והוראתם במסגרות שונות. נעימה, באופן מפרש את התפילה באמצעות ההבעה המוסיקלית וטעמי המקרא.
לעסוק בתפקידים של טעמי המקרא בשבתי בשנת 1989 תלמידי בישיבת ההסדר כרם ביבנה. התחיל ללמוד את הנושא אצל מיכאל פרלמן ז"ל, איש קבוצת יבנה, שהוא אבי שיטת חלוקת הפסוקים באמצעות קורות. באמצעותו נחשפתי למשמעויות הנסתרות של טעמי המקרא ולפשרן הפרשני.
1757624082000
טיפ שבועי לפרשת כי תבא
השבת, נקרא בתורה בציבור את פרשת כי תבא. הפטרת השבוע לקוחה מתוך פרק ס של ספר ישעיה. הפטרה זו היא החמישית בסדר שבעת 'שבתות הנחמה', אלו השבתות שבין תשעה באב לראש השנה, שבהם תקנו חכמים לקרוא בהפטרות שאינן קשורות לפרשת השבוע דווקא, אלא לתקופת השנה.המסר הכללי של ההפטרה הוא מסר של גאולתה של ירושלים. גאולה של אור גדול המופץ לכל עבר, במקום שהיה בעבר אפל, חשוך ונטוש. תחת זאת, הופך המקום למקום שנקבץ אליו העם וגם הופך ל'קיבוץ עמים רבים' שיבואו להשתתף בבניית המקום שהיה חרב בעבר בעת הגלות והחושך.נעסוק הפעם באחד הפסוקים שבהפטרה: "וּפִתְּח֨וּ שְׁעָרַ֧יִךְ תָּמִ֛יד יוֹמָ֥ם וָלַ֖יְלָה לֹ֣א יִסָּגֵ֑רוּ לְהָבִ֤יא אֵלַ֙יִךְ֙ חֵ֣יל גּוֹיִ֔ם וּמַלְכֵיהֶ֖ם נְהוּגִֽים" (פסוק יא).הפסוק נחלק באתנחתא במילה 'יִסָּגֵ֑רוּ'. טעם החלוקה הוא הפרדה בין תיאור המציאות העתידית (צלע א) לבין המטרה של המצב המתואר (צלע ב). השערים הפתוחים המתוארים בצלע א נועדו לקלוט בכל עת את העמים ואת המלכים שיבואו לכבד את העיר בגאולתה.נעסוק בצלע א של הפסוק ""וּפִתְּח֨וּ שְׁעָרַ֧יִךְ ... לֹ֣א יִסָּגֵ֑רוּ". מה פירוש המילה ופתחו (האות פ חרוקה, מנוקדת בחיריק) בבניין פעל, הצורה 'פִתְּחוּ' היא לשון ציווי והפועל הוא פועל יוצא (צרו חלל למעבר, פתחו את השער, פתחוהו רחב...' כמו "פִּתְח֖וּ שְׁעָרִ֑ים וְיָבֹ֥א גוֹי־צַדִּ֖יק שֹׁמֵ֥ר אֱמֻנִֽים" (ישעיה כו, ב).ואולם בפסוקנו האות תְּ במילה 'וּפִתְּחוּ' דגושה היא. עובדה זו הביאה את פרשנינו לפרש את המילה 'ופתחו' בצורה אחרת. הנה כך למשל כתב רש"י: "ופתחו שעריך – לשון פיתוח, ממשקולת ללשון 'כבד', על שם שפתיחתן – פתיחת עולם. פתיחת תמיד; כמו 'שיבר' מלשון 'שבירה'. ובייתר הרחבה כתב רד"ק: ופתחו – מן הדגוש, והוא פועל עומד, וכן 'פתח הסמדר' (שיר השירים ז, יג) 'פתחה אזנך' (ישעיה מח, ח); כלומר: יהיו נפתחים תמיד יומם ולילה להביא אליך חיל גוים...". (וכן דברי שד"ל בפירושו לפסוק וראו גם פירוש שד"ל לפרק מח פסוק ח).מה פירוש המילה "תמיד" בפסוקנו?בפירוש המילה 'תמיד' ניתן להיעזר בפסוקים אחרים שבהם מופיעה מילה זו. כך למשל בתחילת פרשת תצוה, אנו קוראים את הציווי להדליק שמן זית זך במשכן: "וְאַתָּ֞ה תְּצַוֶּ֣ה׀ אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל..." (שמות כז, כ). בחלק השני של הפסוק אנו קוראים 3 מילים "לְהַעֲלֹ֥ת נֵ֖ר – תָּמִֽיד". בעלי הטעמים הטעימו את המילה 'נֵ֖ר' בטעם מפסיק-טיפחא. כלומר שלא הנר הוא תמיד, שהרי בפסוק ב כתוב במפורש שהנר אינו דולק "תמיד", אלא "יַעֲרֹךְ֩ אֹת֨וֹ אַהֲרֹ֧ן וּבָנָ֛יו מֵעֶ֥רֶב עַד־בֹּ֖קֶר ..." בלבד. נמצאנו למדים אפוא כי לא הנר דולק תמיד, אלא העלאת הנר היא "תמיד". כלומר, פירוש המילה "תמיד" בפסוקנו אינו תמיד – allways , אלא תמיד – regularly . ואכן רש"י בפירושו לפסוק בפרשת תצווה מבאר "כל לילה ולילה קרוי תמיד"...כלומר, גם אם הנר אינו דולק ביום – זה עדיין נקרא "תמיד". נראה אפוא כי המילה תמיד סובלת את שני המשמעים הללו, ואכן לעיתים מציין הכתוב את התדירות של הפעולה הנעשית 'תמיד' (ראו למשל: שמות כט, לח–לט: במדבר כח, ג–ד). והנה, בפסוקנו, בעלי הטעמים הניחו טעם טיפחא תחת המילה 'ולילה', הווה אומר שיש לקרוא את הפסוק כך: "וּפִתְּח֨וּ שְׁעָרַ֧יִךְ תָּמִ֛יד יוֹמָ֥ם וָלַ֖יְלָה – לֹ֣א יִסָּגֵ֑רוּ". נראה כי המילים 'יומם ולילה' הם 'מאמר מוסגר' המגדיר בפסוקנו את פירוש המילה 'תמיד' שקדמה לו. על רקע זה מעניין להתבונן בלחנה של המשוררת נעמי שמר ז"ל לפסוקים מתוך הפטרתנו. בשנת 1990 הלחינה המשוררת נעמי שמר פסוקים מתוך פרק ס וקראה את שם השיר "בניך מרחוק". שיר זה היה "שיר השירותרום" באותה שנה. השיר בוצע על ידי להקת הנח"ל המתחדשת והיה כלול בתוכניתה 'נחל 90' (המידע מתוך אתר הספרייה הלאומית במרשתת. עיון בשיר זה וביחסה של המשוררת נעמי שמר לפסוקי התנ"ך בכלל ראו אצל: ט. הורוביץ, "מסע בעקבות נעמי שמר והתנ"ך" שנתון שאנן כרך י(תשס"ה)עמ'196-161).בלחנה של נעמי שמר, נקרא הפסוק כך: "ופתחו, שעריך תמיד – יומם ולילה לא יסגרו (ראו סדר השורות בשיר המצוטט במאמר של הורביץ) – חלוקה זו נוגדת כמובן את החלוקה העולה מפיסוק הטעמים, אבל היא כמובן נוחה יותר לשירה, מבחינה מוזיקלית, כי כך נוצר איזון כמעט מלא בין השורות מבחינת מספר המילים (3 מילים בשורה הראשונה ו-4 מילים בשורה השנייה של הבית). פיסוק הטעמים לעומת זאת יוצר חלוקה בלתי מאוזנת של צלע א.למרות ההבדל בקריאה, אין לדעת האם יש הבדל בפירוש הפסוק עצמו בין שתי הקריאות. אפשר שבעלי הטעמים פסקו את פסוקנו כך, כדי להדגיש את ההבדל בין החיוב (ופתחו) לבין השלילה – 'לא יסגרו' (ומצינו כפילויות שכאלה בדברי הנביאים (למשל: הנה אל ישועתי אבטח – ולא אפחד (ישעיה יב, ב). ואולם המשוררת בת זמננו העדיפה את השיקול של נוחות השירה על פני שיקול זה, אולם אין דברינו כאן יוצאים מגדר השערה בעלמא.לסיכום: עסקנו הפעם בפסוק מתוך ההפטרה של פרשתנו. התמקדנו במילה החריגה 'ופתחו' ובפיסוק הטעמים בפסוק ובקשר בין שני הדברים. השווינו בין פיסוק הטעמים לשירה של נעמי שמר המצטטת את הפסוק ונסינו להסביר את ההבדל בין צורת הקריאה של הפסוק אצל בעלי הטעמים לבין קריאתה של המשוררת בת זמננו את הפסוק. שבת שלום ראו על כך: ח' מאק, "מבוא", בתוך: א' אלדר, מפטירין בנביא: עיונים בהפטרות ובדברי הנביאים, ירושלים תש"ע, עמ' 14 הערה 2; וכן: ב' אליצור, "מפורענות לנחמה: מנהגי הקריאה וההפטרה הקדומים בשבתות הפורענות והנחמה ובתשעה באב", דרך אגדה (יב) תשע"ג. המאמר זמין לקריאה במרשתת. על העדר קשר ישיר בין הפטרתנו לפרשת כי תבוא ראו דברי א שנאן: אין לחפש קשר של ממש בין פרשת כי תבוא לבין הפטרת הנחמה מדברי ישעיהו. היא פונה אל ירושלים ומבטיחה לה שאורה יפוץ ברבים וכי הגולים ישובו אליה ועושר רב עמם. ועוד מסופר בה על אומות העולם שישרתו את עם ישראל ויוסיפו לתפארתו(א שנאן, מסע בנביאים פירוש ישראלי חדש, ירושלים תשפ"ד, עמ'172). ראו דברי רד"ק בפירוש לפסוק יא: "אמר כנגד העיר ירושלים, כמו שהיא כל הפרשה".Edit Post Text